בית הקפה ממוקם לא רחוק מכיכר ונדום. זו מסעדה-מאפייה קטנה ושקטה שהיא חלק מרשת גדולה, שמגישה אוכל אורגני, ויש בה מנות באוריינטציה בריאותית והרבה אופציות צמחוניות.
אני בחרתי בקיש היום - קיש מלא ירקות, ביניהם הצלחתי לזהות פלפל, גזר וברוקולי (והיו עוד ירקות בלתי מזוהים), שהיה טעים מאוד. הקיש הוגש עם סלט, שלשם שינוי היה בו יותר מחסה - גם עגבניות, גזר וצנונית. המנה הייתה מוצלחת (12.90 יורו).
אור התלבט רבות ולא מצא שום מנה שאין בה משהו שהוא לא אוכל, ובסוף הזמין מנה שנשמעה פשוטה מדי: עגבניות ומוצרלה, אבל הוגשה בנדיבות עם מוצרלה, רוקט, פסטו, שמן זית, פרמזן, עגבניות מיובשות וזיתים, עם סלסלת לחמים בצד שכללה שתי פרוסות של לחם שאור טעים וכמה חתיכות בגט (12.20 יורו).
שתי העיקריות היו יחסית יקרות, אבל שתיהן היו מוצלחות. חלקנו בקבוק מים מינרליים מוגזים קלות. זאת ארוחת הערב היחידה בה לא שתינו יין, גם בגלל השעה המוקדמת וגם כי עוד הייתה לנו ההופעה בערב ולא רצינו להיות רדומים / שתויים.
לקינוח, הסתמכנו על המלצת המלצר, ולקחנו מילפיי ("אלף העלים"). בארץ אנחנו אף פעם לא סומכים על מלצרים בעניין קינוחים, כי אנחנו אוכלים קינוחים בתדירות הרבה יותר נמוכה ובוחרים אותם בקפידה בעצמנו. בפריז, אחרי כל כך הרבה קינוחים, ומתוך הרגשה שאין סיכוי שקינוח פריזאי יהיה מאכזב או לא טעים, החלטנו לזרום. המילפיי היה מוצלח במיוחד, ושמר על הנוסחה הצרפתית המוצלחת של בצק במתיקות מעודנת + מלית קרם עשיר ומתוק. הוא גם לא היה יקר (בסביבות ה- 6-7 יורו).
אם אתם מתכוונים במקרה לקפוץ לשם, תיזהרו עם המזלג בקינוח הזה. תנועה אחת לא במקום, וכל המילפיי עף לכם לרצפה. אם התמזל מזלכם והוא עף לכם רק לשולחן, ואתם חורנים כמונו ומוכנים רק לקלף את השכבה והתחתונה ולהמשיך לאכול, מה טוב.
שוב עשינו את הטעות הקבועה והזמנו קפה הפוך עם הקינוח. כמעט בכל מסעדה, הקפה לא מופיע בתפריט, המחיר שלו מופקע (בסביבות 4 יורו), הוא חזק מדי והקצף לא מוצלח בכלל. ובכל זאת, המשכנו לעשות את הטעות הזו פעם אחר פעם מתוך התנייה של קפה עם הקינוח.
בסה"כ הארוחה הייתה מוצלחת מאוד, אם כי מעט יקרה ביחס למה שהזמנו (42.90 יורו).
אתר המסעדה
Le Pain Quotidien, 18, place du Marché St. Honoré, 75001 Paris
אני בחרתי בקיש היום - קיש מלא ירקות, ביניהם הצלחתי לזהות פלפל, גזר וברוקולי (והיו עוד ירקות בלתי מזוהים), שהיה טעים מאוד. הקיש הוגש עם סלט, שלשם שינוי היה בו יותר מחסה - גם עגבניות, גזר וצנונית. המנה הייתה מוצלחת (12.90 יורו).
 |
| סלח לי אבי כי נגסתי (לפני שצילמנו) |
שתי העיקריות היו יחסית יקרות, אבל שתיהן היו מוצלחות. חלקנו בקבוק מים מינרליים מוגזים קלות. זאת ארוחת הערב היחידה בה לא שתינו יין, גם בגלל השעה המוקדמת וגם כי עוד הייתה לנו ההופעה בערב ולא רצינו להיות רדומים / שתויים.
לקינוח, הסתמכנו על המלצת המלצר, ולקחנו מילפיי ("אלף העלים"). בארץ אנחנו אף פעם לא סומכים על מלצרים בעניין קינוחים, כי אנחנו אוכלים קינוחים בתדירות הרבה יותר נמוכה ובוחרים אותם בקפידה בעצמנו. בפריז, אחרי כל כך הרבה קינוחים, ומתוך הרגשה שאין סיכוי שקינוח פריזאי יהיה מאכזב או לא טעים, החלטנו לזרום. המילפיי היה מוצלח במיוחד, ושמר על הנוסחה הצרפתית המוצלחת של בצק במתיקות מעודנת + מלית קרם עשיר ומתוק. הוא גם לא היה יקר (בסביבות ה- 6-7 יורו).
אם אתם מתכוונים במקרה לקפוץ לשם, תיזהרו עם המזלג בקינוח הזה. תנועה אחת לא במקום, וכל המילפיי עף לכם לרצפה. אם התמזל מזלכם והוא עף לכם רק לשולחן, ואתם חורנים כמונו ומוכנים רק לקלף את השכבה והתחתונה ולהמשיך לאכול, מה טוב.
שוב עשינו את הטעות הקבועה והזמנו קפה הפוך עם הקינוח. כמעט בכל מסעדה, הקפה לא מופיע בתפריט, המחיר שלו מופקע (בסביבות 4 יורו), הוא חזק מדי והקצף לא מוצלח בכלל. ובכל זאת, המשכנו לעשות את הטעות הזו פעם אחר פעם מתוך התנייה של קפה עם הקינוח.
 |
| התפריט של Le Pain Quotidien, למקרה שתחליטו לקפוץ לשם |
אתר המסעדה
Le Pain Quotidien, 18, place du Marché St. Honoré, 75001 Paris
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה