לו היינו רוטשילד... היינו טסים במחלקת עסקים. או במחלקה הראשונה. או שלפחות היה לנו מספיק כסף כדי להבדיל בין השתיים. במקום זה, טסנו בטיסת ארקיע לפריז, במחלקת נוסעים. גם לא רע. כלומר, היעד מצוין, הטיסה הייתה גרועה, בממוצע יצא טוב. לפי הפרמטרים לדירוג טיסות (שהומצאו ברגע זה ממש על ידי):
מדד #1 - מקום לרגליים: בינוני. יכול היה להיות יותר טוב, לולא ישבנו שתי שורות מאחורי הרוטשילדים ב"מושבים המועדפים" שיכלו להתמתח מבלי לתקוע ברך בגב של השכן מקדימה. אבל בסך הכל, לא רע.
מדד #2 - אוכל: מזעזע. לא נגענו, שזה הכי נמוך בסולם ורד ואור לאוכל, ולא קשור בכלל למוזלי של ארומה שחיסלנו שעתיים קודם בשדה. בערך שעה לתוך הטיסה, התעוררנו מחלוקת המזון. דיילת ממהרת הניחה לנו סנדוויץ' ארוז ומאפין על השולחן. הסנדוויץ', שהיה של קפה אילנ'ס, לא נראה בכלל כך:
אלא ארוז ומעוך במקצת, ועם תוכן מבאס - פסטרמה (משום מה, נראה לארקיע הגיוני הרעיון של לאכול עוף בשתיים בלילה). ובכלל, לכל הארוחה הייתה קונוטציה של מזון שמחולק בטיולים צבאיים. הבקשה לכריך צמחוני נענתה בשלילה והסנדוויצ'ים הוחזרו כלעומת שבאו. המאפינס נשארו להמעך בתיק עד סוף הטיול.
מדד #3 - נוחות: רע. לא הצלחנו לישון ברצף יותר מחמש דקות, והצוואר כאב. למחרת היינו כמו זומבי.
מדד #4 - הגעה ליעד בשלום: מצוין. אור היה מעדיף שיוותרו על מחיאות הכפיים הישראליות, ואני הבטחתי לו שבארץ אמחא לו כפיים כשיסיע אותי לאנשהו ונגיע ליעד.
מדד #1 - מקום לרגליים: בינוני. יכול היה להיות יותר טוב, לולא ישבנו שתי שורות מאחורי הרוטשילדים ב"מושבים המועדפים" שיכלו להתמתח מבלי לתקוע ברך בגב של השכן מקדימה. אבל בסך הכל, לא רע.
מדד #2 - אוכל: מזעזע. לא נגענו, שזה הכי נמוך בסולם ורד ואור לאוכל, ולא קשור בכלל למוזלי של ארומה שחיסלנו שעתיים קודם בשדה. בערך שעה לתוך הטיסה, התעוררנו מחלוקת המזון. דיילת ממהרת הניחה לנו סנדוויץ' ארוז ומאפין על השולחן. הסנדוויץ', שהיה של קפה אילנ'ס, לא נראה בכלל כך:
מדד #3 - נוחות: רע. לא הצלחנו לישון ברצף יותר מחמש דקות, והצוואר כאב. למחרת היינו כמו זומבי.
מדד #4 - הגעה ליעד בשלום: מצוין. אור היה מעדיף שיוותרו על מחיאות הכפיים הישראליות, ואני הבטחתי לו שבארץ אמחא לו כפיים כשיסיע אותי לאנשהו ונגיע ליעד.
חחחחחחח אהבתי.
השבמחק